טיפול בדיכאון של ע. בת 56 שחשה מצוקה במשך חודשים ארוכים לפני שהגיעה לקבל טיפול.
במשך שנים הייתה ע. עובדת מצטיינת שהשקיעה שעות רבות בעבודתה, אחות נפלאה לאחותה הקטנה ומסמר חברתי בקרב חברותיה.
ע. הגיעה אלי לטיפול כשהיא סובלת בעיקר מהעובדה שהיא קמה כל בוקר בחוסר חשק לעבודה עם הרגשה
- שהיא לא אותה אישה שהייתה.
- שכוחה ועוצמתה, שהיו חלק מתג הזיהוי שלה, הולכים ונעלמים לה.
- שהיא מאבדת אותם ושוקעת עמוק לתוך בור שחור.
טיפול בדיכאון מבוסס על קשר של אמון וקבלה.
הקשר הזה אפשר לע. להתחבר לרגשות האמתיים שלה לגבי עבודתה ולגבי משפחתה.
היא קלטה, ששנים היא רצה קדימה ללא השתהות ומילאה אחר רצון כולם. מעולם לא לקחה חופשה ולא התחברה לצרכים להם הייתה זקוקה. היא הקפידה לשעוט קדימה ולמלא עוד ועוד יעדים.
בגיל 55, חלתה ע. במחלה קשה שממנה החלימה. אבל אחותה הצעירה, שלקתה באותה מחלה –נפטרה.
ע. ביקשה ממקום עבודתה חופשה אך נענתה בשלילה. ע. התמוטטה. שקעה אל הדיכאון והייאוש. אחרי כל השנים הארוכות בהן תרמה ועבדה קשה, הדחייה שקיבלה- שברו את נפשה. היא שקעה בדיכאון והרגישה שחייה שוקעים יחד אתה.
במהלך הטיפול, הבינה ע. שכל חייה הוקדשו לטיפול וריצוי של אחרים.
היא מעולם לא טיפלה בעצמה ומעולם לא ריצתה את עצמה.
- עלו בה רגשות אשם קשים כלפי האחות האהובה שלא הצליחה להציל.
- עלו בה זיכרונות ילדות של "ילדה הורית" שגידלה את אחיה.
- עלו בה זיכרונות של אישה שכול חייה התאמצה לסחוב את משפחתה ואת נישואיה. עלו בה זיכרונות של רצון חזק לדהור קדימה ולא להרפות.
ההרפיה וההשתהות הפחידו אותה מאוד. ע. הבינה שהגוף והנפש שלה זקוקים למנוחה. שהם "קוראים" לה להאט את הקצב. להפסיק להיות מושלמת שכל הזמן דואגת לכולם. ע. הבינה שהגיע הזמן ללמוד להגיד "לא", ובפעם הראשונה בחייה הגיעה העת לחשוב על טובת עצמה.